בשנה האחרונה יצא לי לשחק לא מעט עם צמיגים שונים ולכל אחד מהם הייתה אישיות משלו: כאלה שהתגלגלו במהירות אבל הקריבו אחיזה, כאלה שהחזיקו מצוין בירידות אבל הרגישו כבדים ודביקים מדי במישורים, וכאלה שפשוט התפנצ׳רו מכל קוץ קטן. בין כל אלה, נחת אצלי גם ה־Wicked Will (WW) של Schwalbe (שוואלבה) - צמיג שנחשב לאולראונדר, עם כיוון ספציפי יותר לXC או Down Country.
אני רוכב על Yeti ARC קשיח עם גלגלים של CrankBros דגם Synthesis Enduro ברוחב פנימי של 29.5mm, והשטח הקבוע שלי נמצא מבן שמן דרומה - שבילים זורמים, דרדרת, עליות מאתגרות וגם לא מעט גינות סלעים. בדיוק בגלל זה חיפשתי צמיג אחורי שיחליף את ה־Vittoria Syerra. הויטוריה סיירה נתן לי אחלה חווית רכיבה, אבל נשחק מהר יחסית והשאיר אותי עם שאלה פתוחה: האם אפשר למצוא צמיג שייתן יותר נוחות, יותר אחיזה, ועדיין לא ירגיש כמו עוגן בגלגול?
עיצוב דפוס וטכנולוגיה
ה־Wicked Will מגיע עם דפוס קוביות מרכזיות צפופות לגלגול מהיר יחסית, לצד קוביות צד אגרסיביות יותר לאחיזה בפניות. בגרסת “Super Trail” הוא מקבל דפנות מחוזקות ועמידות גבוהה יותר, יחד עם תרכובת “Addix SpeedGrip” שנועדה לאזן בין אחיזה ליעילות דיווש.
על פי קארל ורוברט - יוצרי הצמיג - ״הצמיג מהיר, אבל לא מהיר כמו צמיג קרוס קאנטרי. הוא אגרסיבי, אבל לא אגרסיבי כמו צמיג Trail. ה-Wicked Will משלב את התכונות הטובות ביותר משני העולמות.״
בואו נבדוק.
חווית הרכיבה שלי
כמובן לאחר כל המחקר והקריאה שהקדשתי לצמיג, הייתה התרגשות באוויר כאשר הוא הגיע, הרמתי אותו יחסית בקלות על הגלגל שלי וחיכיתי לצאת לסיבוב.
הרכיבה הראשונה הייתה ביער בן שמן. כבר מההתחלה הרגשתי נוחות - כמעט כמו מיקרו־בולם אחורי שאכל את כל האבנים והבורות הקטנים מתחתיו או שאולי זה בכלל ״פלסיבו״ כי הרגשתי בעננים, מאושר שבחרתי נכון ושמח שהוא עומד בציפיות - אבל אז בסלע המשופע והגדול הראשון, הצמיג פשוט החליק. ייחסתי את זה לטעות רכיבה שלי, אמרתי לעצמי ״הגוף לא היה ממוקם כמו שצריך, תתאפס״ והמשכתי.
במישורים ובפידול הוא התגלה כצמיג סביר: לא הכי מהיר, אבל רחוק מלהיות “עגלה”. בירידות זורמות ובפניות דווקא הופתעתי לטובה - שמר על מהירות, החזיק יציב, נתן ביטחון, והיה קל לקרוא את גבול האחיזה שלו. גם בעליות לא טכניות הוא עמד במבחן - מתגלגל לאט יותר מה־Syerra, אבל בהחלט לא בצורה משמעותית ועם האחיזה שקיבלתי בתמורה לגמרי שכחתי מזה.
ואז שוב - עוד סלע בזווית. עוד החלקה. ושוב. ושוב. לא משנה כמה ניסיתי לשמור קו וללחוץ, הוא פשוט לא מצא אחיזה. יכול להיות שזה “skill issue”, יכול להיות שזאת תרכובת ה “Addix SpeedGrip” אבל זו תופעה שלא חוויתי עם אף צמיג אחר - אפילו לא עם צמיגי XC קלילים.
סיימתי את הרכיבה המום וקצת מבואס - אמרתי לעצמי נתן לו עוד צ׳אנס במסלול שאמור להיות יותר טבעי לו ונראה מה תהיה ההרגשה שם.
ברכיבת XC יומיים אחרי - מסלול המשלב דרכי אפר, סינגלים זורמים ועליות מתונות ללא טיפוס סלעי - הצמיג הרגיש בבית לגמרי: גלגול טוב, אחיזה מספקת גם בחול ודרדרת, ונוחות מורגשת משמעותית.
סיימתי את הרכיבה בהפתעה, ציפיתי שיתגלגל לאט יותר, ירגיש ״נסחב״ וידרוש הרבה יותר מאמץ בפידול - בפועל הרגשתי נהדר - מי היה מאמין שהצמיג מתאים לשטח שאליו הוא תוכנן.
אז תכלס האם קארל ורוברט אפיינו נכון?
בקצרה - כן, אבל.
בשבילי - הWW היה בהחלט יותר לכיוון הממוצע. Jack of all trades, master of none קלאסי: עושה הכל, אבל לא מצטיין בשום תחום - בנוסף המינוס הגדול מבחינתי הוא חוסר האחיזה בסלעים. בתור אחד שנהנה מטיפוס טכני מאתגר, מצאתי את עצמי חושש להיכנס לגינות סלעים - וזה כבר דגל אדום מבחינתי - במיוחד אם אנחנו מדברים על קיץ יבש וחם של 30 מעלות והוא מחליק, אני לא רוצה לחשוב מה יקרה בחורף רטוב.
בסופו של דבר, הWW הוא צמיג שמאזן יפה בין נוחות, מהירות גלגול ואחיזה - אבללא מבריק באף תחום, ולוקה בחסר ברכיבה טכנית סלעית.
למי שמתמקד ב־XC זורם על זנב קשיח ומחפש עוד נוחות ואחיזה - הוא בהחלט יכול להיות בחירה מעניינת לאקלים בארץ.
במידה וסלעים הם החלק המועדף עליכם - אולי שווה להמשיך לחפש.
