מבוא
המחשבה על קניית זוג אופנים רטרו/ווינטג׳ קיננה בי זמן רב, אין הרבה זוגות שאני מצטער שמכרתי כמו הגארי פישר אקווילה (כרומולי), שנת 96. אלה היו אופני ההרים הראשונים ״האמיתיות שלי״.
בעקבות צפיה ביוטיוב (Old Shovel, Path Less Pedaled, Ultraromance) הרצון לקנות זוג מהעבר הוגבר. רציתי אופנים בסיסים וורסאטיליים, בראש שלי אלה האופני Go To בתרחיש אפוקליפסת זומבים.
עם הרבה מקום אחסון בשלדה, פשוטים ועמידים, זוג שיכולים לצאת בבייקפאקינג יום אחד ויום אחר להסיע
אותי לרכבת מבלי הרבה חשש שימשכו את תשומת ליבם של גנבים.
אל תחפשו פה הרבה היגיון כלכלי אבל כמו עם הסינגל ספיד אותי יש משהו בזה שמשך אותי.
שלא תטעו אני מאוד נהנה מאיכות הרכיבה של הראגלי שלי, מהגלגלי 29x2.6, צירי בוסט, דרופר וגיאומטריה. אבל יש משהו בלוק של אופנים הרים ישנים שעושה לי זה.
מאיפה קונים?
זה מצריך שילוב של סבלנות ומזל, יש הבדלים גדולים במחירים כתלות גדולה עד כמה המוכר מודע לביקוש של הזוג שיש בידו, החל מחינם ועד אלפי שקלים לדגמים נדירים (למשל: קליין).
למי שמחפש מציאות הקבוצה ״החברים של היידי״ יכולה להיות אחלה התחלה, למרות שהזוגות השווים נחטפים די מהר מהניסיון שלי, בסופו של דבר מצאתי את עצמי סורק את הפייסבוק מרקט/יד2.
אין מונח או פילטר שמאפשר לחפש אופנים כאלה בנוחות ובטווח המחירים שחיפשתי להשקיע (100-500 ש״ח) יש מלא אופני זבל, בסוף אין תחליף ללנבור בין המודעות.
לאחר זיהוי זוג פוטציאלי יש עוד מימד נחמד לרטרו/ווינטג׳ של לנסות לתארך את האופנים על סמך מידע מוגבל. המטרה הראשונית תמיד הייתה לתאריך המדויק של יצור הדגם, משם להבין איזה סטנדרטים יש להם ומה איכות החומרים שלהם:
- פשוטה - זוגות ישנים יותר או פשוטים יותר משתמשים בצינורות פלדה בעובי פנימי קבוע (Plain Gague), הם זולים, כבדים יותר וככל הנראה נוקשים מאוד
- בינונית- משתמשים בצינורות כרומולי Butted פנימי משתנה, מאפשר חיסכון במשקל ואיכות נסיעה גבוה יותר
- איכותית - משתמש בצינורות Triple/Double Butted לעיתים ממותגים Reynolds/Columbus (יש מעט מאוד זוגות כאלה בשוק, במיוחד באופני הרים קלאסים)
נדרש ידע טכני
כמו עם הסינגל ספיד גם הפרויקט רטרו העשיר את הידע שלי על אופנים, על ההבדלים בין הדסט Threaded ל Threadless, מה זה Square Taper Crank ומה ההבדל בין שלדה של הדסט 1 אינץ׳ לעומת אינץ׳ ושמינית. זה לא בדיוק ידע חיוני לרוכב עכשווי אבל באופנים זולים הסטדנרטים האלה די רווחים (כמו באופנים של הילדים שלי), אז עבורי זה ידע פרקטי.
לחיצה על ההדק
בסוף הגעתי למה שחיפשתי בדמות טרק 820, כרומולי, שנת 1999 בצבע סגול (שהזכיר את הצביעה של הגארי פישר שלי). היו להם כמה חסרונות בדמות:
- מזלג שיכוך (העדפתי ריג׳ד)
- מידה (יחסית) קטנה
- שלדה (יחסית) פשוטה
המחיר היה אטרקטיבי אז לקחתי ריסק והעברתי למוכר מקדמה בביט ואספתי אותם אחרי כמה ימים.
מאז שקניתי אותם אני לאט לאט מחליף להם את החלקים על מנת שיגיעו ליעוד הסופי שלהם (שמבחינתי זה יהיה להשמיש אותם לטיול בייקפאקינג). עד אז הם משמשים כאמצעי תחבורה לרכבת/למרכולת השכונתית.
סיכום
בין הנסיעות למכולת לבין סיבובים בשדות, הטרק הישנים האלו לגמרי הגשימו מבחינתי את מטרתם, זוג זול ופשוט שכיף לעבוד עליו - סוס עבודה. הם לא תחליף לזוג מודרני (לפחות עבורי) אבל זה נחמד שיש זוג ספייר שאפשר להשאיל לחבר או לקחת לסיבוב כשהזוג השני בטיפול/מושבתים.
