כמה חשוב לכם השיכוך של האופניים בזמן הרכיבה?
האמת שעבורי זה כלל לא היה נושא משמעותי לאורך השנים, בדר״כ נהנתי מהבולמים שהגיעו עם האופניים.
במרוצת השנים, ככל שהטכניקה השתפרה והתקדמתי לכיוון רכיבה אגרסיבי יותר, גיליתי את עולם הקפיצים. באופני האנדורו שלי (לפני המעבר לחשמלי) המעבר לקפיץ אחורי היה עבורי קריטי כיוון שהמהלך היה 140 מ״מ והרגשתי שהמהלך קצר מידי. הקפיץ שהותקן ריכך ונתן תחושה שיש עוד ואפשר לשחרר את הבלמים.
לאור השנים רכבתי עם קפיץ אויר וזה סיפק את הסחורה, אך לאחרונה הרגשתי שהמעבר לחשמלי הביא איתו את הצורך לבחון קפיץ קדמי ועל כך אתמקד בפוסט זה.
על מה אני רוכב?
היום אני רוכב על Specialized Levo Expert דור 3, רמת גימור אקספרט מגיע עם בולמי אויר מצויינים של חברת Fox. בולם קדמי 38 Fox Float Performance ואחורי Float X2 Performance, האופניים בעלי מהלך 150 מ״מ מאחור ו160 מ״מ קדמי.
עם רכישת האופניים הרכבתי בולם אחורי קפיץ EXT estoria האיטלקי המשובח.
כעבור כ-3 חודשי רכיבה הסבתי את הבולם הקדמי לקפיץ של חברת Vorsprung suspension, קיט החלפה בשם Smashpot.
ההסבה היא ברגל השמאלית של הבולם כך שהצד הימני עם הקומפרשן והריבאונד נשארים אותו דבר, דהיינו הדאמפר נשאר זהה.
בנוסף, ההסבה של Fox 38 הפיכה, כלומר ניתן לחזור לאויר, ולכן החלטתי שזה יחסית הימור קל. כל זאת, תודות לפתרון של Vorsprung שמאפשר להכניס לתוך הרגל השמאלית גליל המאפשר להשחיל את הקפיץ מתכת בתוכו. אגב, הסיבה היחידה ש-Vorsprung טוענים שהחזרה לקפיץ אוויר בעייתית בבולמי Fox 36 או Rochshox Lyrik היא כיוון שאין בקוטר רגל של 35-36 מ״מ מספיק מקום להשחיל שרוול שמגן על החלק הפנימי של הסטנשן, כך נוצר מצב שהקפיץ מתכת עלול לשרוט את הסטנשן בחלקו הפנימי ולהפוך אותו ללא שימושי עם קפיץ אוויר.
למה קפיץ?
שניה לפני התחושות והחוויה עם הקפיץ, למה בעצם החלטתי לעבור לקפיץ ואיך היה קודם?
ראשית, אני מגיע להחלטה עם ניסיון קודם עם קפיץ מתכת אחורי ואני כבר יודע שקפיץ שהינו לינארי יותר מאויר, התנהגות הבולם צפויה יותר, מרככת הרבה יותר ומייצרת המון יציבות יחסית לאויר הפרוגרסיבי. אישית אני נהנה יותר ברכיבה בצורה זו כיוון שהסגנון שלי בנוי על קפיצות ודריסות.
שנית, כשקיבלתי את האופניים, לאחר רכיבה או שתיים, היה לי ברור שהאופניים כבדים ובעלי כוח אדיר בפידול. עם הכוח הזה והגאומטריה שמאד מתאימה לרכיבה אגרסיבית, הבנתי שהדבר היחיד שמונע מהאופניים להתגלגל מהר יותר בירידה זה רק אני והאבזור (למשל: גלגלים, בולמים).
שלישית, תוספת המשקל של הקפיצים לעומת אויר, שחשוב באופניים רגילים ללא מעט רוכבים, כאן תוספת משקל לא מעניינת או פחות מעניינת, בגלל עזרת המנוע והמשקל הכללי של האופניים שנע בין 22.5- 25.5 קילו אז תוספת של כ-400 גרם לבולם אחורי ו/או קדמי, זה לעניות דעתי זניח.
תחושות וחווית רכיבה
התחושה לפני הקפיץ מתכת היוותה בעיתיות עבורי,
כפי שהצגתי בסדרת סרטונים שבהם אני מכוון את האופניים כמו למשל: שינויי טוקנים, לחצי אויר וכיוונים שונים של ריבאונד וקומפרשן. כל אלה לבסוף הובילו אותי לרכות רצויה אך היו כמה בעיות:
רכות הושגה ע״י הורדת אויר משמעותית מה שהוביל לשקיעה של הבולם דיי מהר בכל מקום תלול. מה שמוביל למנח טיפה יותר בעייתי ומאתגר, לחץ וכאבי כפות ידיים, אי ניצול של כל המהלך.
הבולם נסגר בקפיצות גבוהות (בעיקר לפלאט). מה שמוביל לירידה בביטחון בשחרור דרופים גבוהים מכל סוג.
ובשל כך, החלטתי לעבור לקפיץ. הקפיץ האחורי שבחרתי הינו EXT Estoria והקיט להמרת הבולם הקדמי (Fox 38 אויר) לקפיץ מחברת Vorsprung, קיט Smashpot (המחירים תלויים בכמה משתנים, לעוד פרטים פנו לאסף משיפ מעבדת בולמים). ערכת הקפיץ היא הפיכה כמו שאמרתי בבולם Fox 38.
לאחר ההסבה תמצאו את הריבאונד וקומפרשן כמו שהיו קודם (כיוון שלא השתנה הדאמפר), אך גם תמצאו ברגל השמאלית למטה בורג שאחראי על קשיחות הבולם לקראת סוף המהלך כדי למנוע טריקה בקפיצות.
מה למדתי מהרכיבה הראשונה עם קפיץ קדמי
אני כותב על רכיבה ראשונה כי זו הרכיבה בה נרגיש הכי הרבה את ההבדלים. כמובן נרגיש גם בכל רכיבה ראשונה בכל מקום שנגיע לראשונה עם קפיץ כיוון שיש זכרון שרירי כזה שמוביל אותנו לצפות לתחושה מסויימת מהאופניים, בה הקפיץ יפתיע אתכם בתחושה אחרת כשתפגשו סלע מוכר.
ברכיבה ראשונה הגעתי לאיזור פארק קנדה, הסינגלים מאד מוכרים עבורי ומיידית הרגשתי רכות ברמה אחרת, כל בור או סלע בולט שדרסתי פשוט לא הזיז לבולם. הבולם שמר על יציבות של הגלגל הקדמי והכידון, מרגישים פחות זעזועים ובסיום הסינגל ניכר השיפור שמסייע בהפחתת כאב או עייפות בכפות הידיים.
למעשה שמתי לב, שיש קטעים שבהם אני כבר אוטומטית עוקף, כמו בור או סלע ועם הקפיץ בכוונה נכנסתי ישירות לתוך בור או לסלע והם פשוט לא היה מורגשים. המהירות עלתה לה בקלות וביציבות מדהימה יחסית למה שציפיתי.
מעל מהירות מסויימת התרגלתי שהאופניים מתחילים להתרוצץ תחתי באי נוחות, מה שמוביל לבלימה כדי להחזיר יציבות וביטחון ברכיבה. אך עם הקפיץ למרות שהמהירות עלתה, היציבות נשמרה ובכך הביטחון שלי נשמר מה שהוביל לכך שהמהירות רק עלתה ועלתה איתה פקטור הכיף רק השתפר.
זה היה מעולה, אך מה עם קפיצות?
רציתי לבחון האם הבולם סוגר מהלך בטריקה בדרופים מעל מטר לפלאט.
לכן, התחלתי לקפוץ מעל כל מה שמצאתי ולצערי, הבולם נטרק. טריקה מבחינתי זה משהו שמאד מוריד לי את הביטחון באופניים ולכן רצתי לאסף משיפ מעבדת בולמים ומיידית הוא החליף לי את הקפיץ הקדמי לקפיץ מתכתי קשיח יותר המתאים לסגנון ולמשקל שלי.
יום למחרת הלכתי שוב לאותם סינגלים כאשר הפעם אני רוצה לבחון קודם אם יש טריקה, חשוב לציין שעם הקפיץ אויר טרקתי וזה הפריע מאד ולכן היה לי מאד חשוב שעם הקפיץ מתכת לא אטרוק.
לשמחתי החלפת הקפיץ מתכת לקשיח יותר אכן עזרה, ניסיתי דרופים עד גובה מטר וחצי (ואפילו טיפה יותר) לפלאט (נחיתה שטוחה) והבולמים לא סגרו מהלך.
משם הלכתי לסינגלים והתמוגגתי מהשיכוך הרך בקטעים טכניים איטיים וקטעים פתוחים מהירים ומסולעים. בתלול הבולם לא צנח ובכך היה הרבה פחות לחץ על כפות הידים והמנח על האופניים הרגיש הרבה יותר טבעי ונכון. כל סלע מוכר שציפיתי למכה או חבטה גדולה פשוט נעלמו בצורה מושלמת.
אבל מה לגבי המשקל?, חברים אמרו לי שתוספת המשקל מקדימה תהיה בעייתית. אך הופתעתי לגלות שבעזרת קליק ריבאונד בודד, לא נפגעה לי הזריזות ויכולת הרמת או שמירת קו האופניים ביציאה מדרופים או בבאני הופים ובמשיכות בקטעים טכניים.
אגב,
פרטים יבשים על כיוונים:
אני שוקל בין 85-87 קילו עם ציוד
בבולם הקדמי כיוונתי את הריבאונד HSR ואת ה LSR ל3 קליקים מהסוף לכיוון ה ״+״, כלומר 3 קליקים מהכי איטי
הקומפרשן מכוון ל-5 קליקים לכיוון ה״+״ של הHSC ו4 קליקים של LSC
בבורג סגירת מהלך של הקפיץ סגרתי למקסימום קשיחות
אם יש איזה חיסרון או משהו פחות טוב לציין?
כן יש משקל מצטבר וכן זה דורש התאמה של טכניקה וכוח שיש יותר להפעיל כדי למשוך, הריבאונד עזר מאד אך בכללי, אופניים חשמליים כבדים ואני בטוח שתוספת המשקל לא עוזרת, אך עבורי זה לא עניין ואני פשוט מפעיל טיפה יותר כוח. דבר אחרון שכדאי לציין הוא שישנן קולות יניקה או ציוץ שכזה כשהבולם נסגר, אך זה משהו שמתרגלים אליו ולא כזה מטריד, אותי לפחות.
סיכום
המעבר לקפיץ באופניים חשמליים לדעתי ועבורי היה הכרחי והוכיח את עצמו, עבורי האופניים החשמליים מביאים אותי למקומות חדשים, כמו סינגלים של אופנועים ורכיבות תלולות יותר, מהירות יותר וטכניות יותר. חיפשתי יותר יציבות ויותר ביטחון כדי לרכב מהר יותר ולקפוץ גבוה יותר תוך שמירה על הבטיחות שלי.
המעבר לקפיץ דורש סבלנות וכיוון, אני חושב שחייבים להשקיע את השעתיים בשטח בסינגל אחד או שניים ולחזור ולבצע את אותו מקטע שוב ושוב כאשר אנחנו משנים את הכיוונים במעט כל פעם ובוחנים מחדש אם ההתנהגות טובה יותר או טובה פחות עבור הסגנון והרכיבה שלנו.
השירות שקיבלתי מאסף שמייבא את הערכות ומתקין אותן היה מקצועי וסבלני מאד.
שורה תחתונה, אם יש לכן חשמלוק, תבחנו את הנושא. אם אתם עם אופניים רגילים ורוצים שיכוך טוב יותר ותוספת המשקל לא מטרידה אתכם, כדאי שתבדקו את הנושא גם כן.
כתבתי על זה מדריך בסיסי האמת, בגדול אני ממליץ לכל אחד שלא יהיה - להתנסות. וגם, סאג זה מה שנקרא ballpark, אפשר לנסות מה שמתאים לרוכב ובהתאם לזה לשנות.. אין באמת שום דבר ׳נכון או לא נכון׳ יש מה שאתה אוהב.
פוסט מעולה!
לגבי ההצעה לחזור כמה פעמים על אותו מקטע ובכל פעם לשחק עם הכיול של הבולם- נראה לי שזו המלצה שתופסת לכולם
(הרבה רוכבים מכוונים, לחץ אוויר וסאג פעם אחת ויותר לא נוגעים בבולמים)